רש"י על כתובות כ״א ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות כ״א ע״ב:ז׳ רש"י על כתובות כ״א ע״ב:י׳ »

8 יְתֵיב רַבִּי אַבָּא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, אֵיתִיבֵיהּ רַב סָפְרָא לְרַבִּי אַבָּא: רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה, וְהֵן בֵּית דִּין — יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבְרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד, וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ: ״מְקוּדָּשׁ הַחֹדֶשׁ, מְקוּדָּשׁ״. שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין, לְמָה לִי כּוּלֵּי הַאי? לֵיתְבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ וְלִיקַּדְּשׁוּ!

פירוש רש"י על כתובות כ״א ב:ח׳

8 ראוהו ג' - בעדות החדש קאי:

9 והן בית דין - מסנהדרין המקדשין את החדש:

10 יעמדו השנים - להיות עדים והתם פרכינן לא תהא שמיעה גדולה מראיה ומוקמינן לה כשראוהו בלילה לפיכך אם לא יעידו לבקר על מה יאמרו מקודש:

11 שאין היחיד נאמן - לקדש החדש ביחידי:

12 ליתבו בדוכתייהו - אחר שהעידו בפניו:

« רש"י על כתובות כ״א ע״ב:ז׳ רש"י על כתובות כ״א ע״ב:י׳ »